הורים יקרים,

אנו שמחים להזמינכם ליום פתוח והרשמה בביה"ס האנתרופוסופי "בראשית...

22/1/2017
 

שאלות ותשובות

 

איך נראית מערכת השיעורים בבית ספר אנתרופוסופי?

תכנית הלימודים מקבילה לתכנית הליבה של משרד החינוך, אךהעברת המידע נעשית בדרך ייחודית ומקיפה. המורים בחינוך האנתרופוסופי מסורים ליצירת התלהבות פנימית ההכרחית להצלחה חינוכית.

תכנית הלימודים בבית ספר יסודי וחטיבת הביניים כוללת:

·  הקניית קריאה, כתיבה וספרות עברית לצד לימוד ספרות קלאסית עולמית, מיתולוגיה ואגדות.

·  היסטוריה  של המורשת היהודית והישראלית לצד היסטוריה כללית ותרבויות העבר.

·  תנ"ך הנלמד באופן סיפורי ומעורר חשיבה.

·  מדע הכולל גיאוגרפיה, אסטרונומיה, מטאורולוגיה, פיסיקה ומדעי החיים.

·  פיתוח מיומנויות בתורת החשבון, אלגברה וגיאומטריה.

·  שפות זרות, חינוך גופני, עבודה בגינון ובחקלאות.

· אומנות הכוללת לימוד כלי נגינה ושירה, ציור, פיסול, דרמה ורישום.

·  עבודות יד מגוונות: תפירה, סריגה, עבודות בעץ, בד ונצרים.

 האם בוגרי החינוך האנתרופוסופי יכולים להמשיך ללימודים באוניברסיטאות מוכרות בארץ ובחו"ל?

בוגרי חינוך אנתרופוסופי מסיימים את מסלול הלימודים עם כישורים לימודיים, קשת ידע נרחבת ואמונה כי רכישת דעת הינה חוויה חיובית. הבוגרים מיומנים בלמידה עצמאית -  כישור הכרחי ללימודים אוניברסיטאיים. יש עדות לכך שבוגרי בתי ספר אנתרופוסופיים ממשיכים ללימודים אקדמאיים בכל תחומי החיים: מאסטרופיסיקה ומנהל עסקים ועד לאומנות ופילוסופיה, וכי אוניברסיטאות באירופה ובארה"ב נוטות להעדיף בוגרי אנתרופוסופיה על פני בוגרי כל שיטת חינוך אחרת. נתונים מראים כי בוגרי החינוך האנתרופוסופי סיימו לימודים באוניברסיטאות המובילות בארצות-הברית.

האם החינוך האנתרופוסופי מכין את הילדים ל"חיים האמיתיים" ואם כן, כיצד?

העולם מעוצב בידי אנשים. עיצוב זה אפשרי באופן בריא רק אם יעשה ע"י בני-אדם המסוגלים להגיע למימוש הפוטנציאל המרבי שלהם.

מחקרים פסיכולוגיים מראים כי מבוגרים שקיבלו בילדותם אהבה וקבלה ללא תנאי בתוספת של גבולות ברורים, חשים שלמים ומאושרים בדרך חייהם וחפצים ליצור עולם טוב יותר סביבם.

החינוך האנתרופוסופי מכיר ומכבד את הטווח המלא של הפוטנציאל האנושי. הילדים לומדים קריאה, כתיבה, מתמטיקה, היסטוריה, תנ"ך ומדע. בנוסף ללימודי הליבה, הם לומדים לשיר, לנגן בכלי נגינה, לפסל, לצייר, להמחיז ולעבוד בעבודות יד. מעל לכל הם לומדים לחשוב לבד, לכבד ולהעריך אחרים ולעבוד בהרמוניה.

ההכנה לחיים בונה אדם שלם, בעל ידע על העולם, אמפטיה ויכולות אינטלקטואליות ומעשיות לפתור בעיות של תקשורת.  בוגרי החינוך האנתרופוסופי מסוגלים לפעול מתוך חופש פנימי ויוזמה אישית בהיתקלם במהמורות בכל תחומי החיים.

האם האנתרופוסופיה מקנה חינוך דתי?

לא. חינוך אנתרופוסופי מיועד לילדים מכל הדתות, העדות והתרבויות. בבתי-ספר במגזר היהודי הוא מותאם למורשת היהודית/ישראלית. השנים הראשונות נראות להורה חילוני ממוצע מוזרות בשל הטקסים היום-יומיים, אזכור ישות אלוהית והודיה לה. בסביבות כיתה ד' עוברים התלמידים תהליך שבו נשארת ה'אלוהות' כדמות תרבותית בלבד. האנתרופוסופיה אינה דת ואינה כת, אלא תפיסת חיים, וזו אינה נכפית לא על הילדים ולא על ההורים. 

מה קורה לילדים העוברים מכיתה בבית ספר אנתרופוסופי לכיתה בבית ספר רגיל?

יש הורים החרדים ממה שנראה כתהליך איטי של למידת האותיות והקריאה (כל כיתה א' וחלק מכיתה ב') . יש עדות לכך שילדים בריאים ונורמאליים הלומדים לקרוא מאוחר באפן יחסי אינם נפגעים מכך. להפך, מהר מאוד הם מדביקים ילדים שהחלו מוקדם יותר את לימודי הקריאה. בנוסף, ילדים אלו לא יפתחו את תופעת ה"עייפות מקריאה" הנצפית  בקרב ילדים שלמדו קריאה בגיל מוקדם. במקום זאת יש עניין חי וסקרני בקריאה ולמידה הממשיך עד הבגרות. חלק מהילדים יגלו עניין טבעי בקריאה מגיל צעיר. התעניינות כזו יש לספק כל עוד היא מגיעה מהילד עצמו. כפייה בלימודי קריאה עלולה להפוך למכשול בשנים מאוחרןת כשההתלהבות הראשונית תדעך.
כשלא דוחפים לקריאה, ילד בריא ילמד לקרוא מהר מאוד ובקלות. .

האם מטרת החינוך האנתרופוסופי היא לגדל אנתרופוסופים קטנים? האם ההורים חייבים להסכים עם דרך החיים האנתרופוסופית כדי שילדיהם יתקבלו לגן או לביה"ס?

התשובה לשאלה זו היא שלילית. בבי"ס אנתרופוסופי אין מלמדים את דרך החיים האנתרופוסופית, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף. האמצעים המשמשים לחינוך לקוחים מתוך הידע האנתרופוסופי. ההחלטה על קבלת ילד לגן או לביה"ס מתקבלת בצוות הגננים או המורים לאחר פגישה עם ההורים והילד. החלטה זו אינה מושפעת מהשאלה האם ההורים מקבלים או אינם מקבלים את השקפת העולם האנתרופוסופית. עם זאת, חלק מהשאלות שנשאלים ההורים מיועד למנוע מצב שבו ילד מתקבל לחינוך האנתרופוסופי כאשר דרך החיים בבית מנוגדת ניגוד חריף מדי לנעשה בגן או בביה"ס. במקרה שהסתירה חזקה מדי, היא עלולה להציב בפני הילד פער שיתקשה להתגבר עליו, ועלול לעורר בו סתירה פנימית. במצב כזה מתבקשים ההורים להתאים, לפחות חלקית, את החינוך והאווירה בבית למתרחש בגן או בביה"ס כתנאי לקבלת הילד, או שמומלץ בפניהם לבחור שיטת חינוך אחרת, המתאימה יותר להשקפותיהם החינוכיות. אלו הם מקרים נדירים, ורוב המקרים של אי- קבלת ילדים לגן או לבי"ס אנתרופוסופי נובעים מביקוש הגדול מההיצע.

מדוע יש צורך בגבולות בגן ובבית הספר? האם אין בכך משום פגיעה בעצמאות ובדמוקרטיה של הילד?

המחשבה שניתן לחנך את הילד להיות אדם עצמאי ע"י מתן עצמאות בגיל הרך, על ידי עידודו לבצע פעולות בחירה והטלת אחריות על לילד עצמו לתוצאות בחירתו, הינה אחת הטעויות היסודיות בחינוך כיום. גישה זו מהווה לעתים מקור לגאווה עבור מחנכים ופסיכולוגים כשהיא מיושמת בגני ילדים, אך אין לה כל קשר ליכולתו או אי יכולתו של הילד להיות עצמאי בגיל מאוחר יותר. למחשבה שהדרכת הילד לעצמאות בגיל הרך תגרום לו להיות אדם עצמאי בגיל 18, אין כל ביסוס. יכולותיו הטבעיות של הילד בגיל הגן רחוקות ביותר מבחירה חופשית ונטילת אחריות עלתוצאותיה. כושר החלטה ויכולת הכרעה נובעים מגורמים שונים לגמרי בחינוך, שברובם מצויים בתחום הגיל של ביה"ס היסודי והתיכון.

המעטפת המגוננת של המבוגרים היא הנכס החשוב ביותר לילד בגיל הרך, וחלק מעטיפה מגוננת זו היא העובדה שהאחריות לקבלת ההחלטות אינה מוטלת עליו אלא על המבוגרים. העמדת הילד באופן חוזר ונשנה מול הצורך לבצע תהליכי בחירה, גורמת לכך שהילד חי בתחושה פנימית מתמדת של חשיפה וחוסר הגנה, ובשיטה זו מושגת המטרה ההפוכה מזו המצופה.

בחינוך האנתרופוסופי אנו נותנים לילד לטעום עצמאות ובחירה באופן הדרגתי ומותאם לגילו. בגיל הגן לילדים ניתן חופש בתוך מסגרת מאוד ברורה וסדר היום בגן קבוע, דבר שנוטע בטחון. הילד יודע בכל בוקר לקראת מה הוא הולך, והוא פנוי למשחק, למידה, ויצירת קשרים חברתיים. החינוך לעצמאות קשור גם להיבטים הגופניים. הצוות מלווה את הילדים צעד אחר צעד בכל מה שהם כבר מסוגלים לעשות לבד: להתלבש ,להתארגן, לאכול, לנקות את עצמם אחרי האוכל. עם השנים, לוקחים הילדים חלק בעבודות הקשורות לבישול, אפיה וניקיון הגן, תוך הדרכה וליווי.

בגיל בית הספר היסודי הילדים עדיין אינם בשלים להחלטות כגון תוכנית הלימודים או סדר היום.

הלמידה מתרחשת מתוך ריתמוס קבוע, כשהמורה משמש סמכות אוהבת ומדריכה. רק בגילאי התיכון הנערים והנערות כבר בשלים להתחיל להחליט בעצמם בנוגע לתוכנית הלימודים ולאופי הלימוד.

האם לימוד מתוך סקרנות ולא מתוך תחרותיות אינו פוגם בהישגיות?

סקרים על בוגרי חינוך אנתרופוסופי בארה"ב במשך כ-60 שנים (בין 1943 ל- 2004 ) מעידים כי מרביתם מכירים בחשיבות של המשך לימודים אחרי התיכון. מרבית הבוגרים אף נטו להשיג ציונים גבוהים במבחני כניסה לאוניברסיטאות. יחד עם זאת, בוגרים העידו על עצמם כמאושרים בחייהם ובעבודתם. בלטו היכולות לחשיבה עצמאית והיוזמה להפוך רעיונות למעשים, הבוגרים מציינים גם סיפוק במערכות יחסים עם בני-זוג, משפחה וחברים והנאה מאומנות, פעילות פיסית ועזרה לזולת.

האם יש אלימות בבית הספר?

ילדים הם ילדים, ולכן בכל מסגרת חינוכית מתמודדים עם בעיות של מכות והיטפלות לחלשים. בבתי הספר האנתרופוסופיים קיימת התבוננות מתמדת של המחנך ושאר הצוות המקצועי בילדים ובמארג החברתי בכיתה, תוך יצירת אווירה של אכפתיות לאחרים, פעילויות משותפות והדגשת החשיבות של חברות טובה. כל אלה מאפשרים מניעת התנהגויות קשות כגון בריונות או "חרם". יחס הכבוד למורה תורם ליכולת לאכוף את דרישותיו מהתלמידים. 

לקריאה נוספת - 22 שאלות ותשובות על חינוך וולדורף מאת גלעד גולדשמידט